...הקופיף תפס ביד של גידי וצווח צוויחות קטנות...
"כאילו שהוא מכיר אותך" לחש אבא מהענף שממול.
"זה בדיוק מה שחשבתי" ענה גידי.
"אולי הוא באמת מכיר אותך" אמר אבא.
והנה, הקופיף נענע בשמחה בשתי אזניו הקטנות.
"ראית?" התפלא גידי, " הוא אומר שכן! אבל מאיפה?"
באחד השבילים של הספארי מתפנצ'ר הרכב של אבא של גידי. האב ובנו נתקעים במרחב הפרוץ הזה, וגידי – חרף דרישתו של אביו – מתרחק מהמקום, כאשר קופיף מופיע ומושך אותו יחד איתו אל צמרת עץ. האב המבוהל עולה גם הוא אל העץ וכדי למנוע מבנו לזוז וליפול ומתחיל לספר לו סיפור: מעשייה שובת לב על חברות קדומה ומדומיינת בין גידי לקופיף כשהעולם עוד היה שרוי בתוהו ובוהו. (יותם שווימר)
