לאחר שנחל אכזבה בעיר היהודית שבה התגורר חוזר גיבור ויהי בוקר, עיתונאי ערבי, לכפר הולדתו, כדי לבנות מחדש את חייו עם אשתו ובתו. למרבה הפתעתו, מתברר לו כי החברה הערבית שהכיר השתנתה מן הקצה אל הקצה, וכי לא יוכל עוד לחמוק מהתמודדות עם סדריה ומנהגיה החדשים, משום שבוקר אחד הצבא הישראלי מטיל עוצר על הכפר ללא כל סיבה נראית לעין, אין יוצא ואין בא, והעיתונאי ובני משפחתו צריכים להחליט מה פירוש הדבר להיות אדם במצב לא אנושי בעליל.
ב"ויהי בוקר" מפנה סייד קשוע מבט מפוכח וחסר פניות אל החברה הערבית שבתחום הקו הירוק ובוחן את זהותה, את עמדותיה, את התהפוכות שהתחוללו ביחסה אל מדינת ישראל ואת השאלות שהיא שואלת, או נמענת מלשאול, את עצמה. אולם "ויהי בוקר" אינו רומן פוליטי, אלא ספר על בני אדם שנקלעו לזמנים בלתי אפשריים, על העצב ושמחת החיים, הצחוק והכאב, האכזריות והחסד, שזמנים אלה מזמנים להם. בכתיבה משעשעת, קצבית, שופעת חום, מספר סייד קשוע את סיפורם.
"ויהי בוקר" הוא ספרו השני של סייד קשוע. קדם לו "ערבים רוקדים", שתורגם לשפות רבות וזכה לשבחי הביקורת.
